פסק-דין בתיק ב"ל 10095-11-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום  10.10.2012 (להלן - הועדה).

2.         הוועדה מצאה כי  המערער סובל מליקוי שמיעה קל בתדרים הגבוהים באוזן שמאל בלבד, וקבעה למערער 5% נכות לפי פריט ליקוי 72(1)ב' 2 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן - תקנות הנכות). מכאן הערעור שלפני.

3.         טענות המערער :

א.        היה על הוועדה לקבוע נכות בגין טנטון, שכן על-פי ממצאי הבדיקה שנערכה באוניברסיטת חיפה נמצא כי המערער עונה על הדרישות להכרה בליקוי זה. הוועדה התעלמה מתלונות בדבר צפצופים, הפרעה בריכוז והפרעות שינה.

ב.         החלטת הוועדה אינה סבירה, שכן כלל בדיקות השמיעה שהוצגו בפני הוועדה,  וקדמו לבדיקה אליה הפנתה הוועדה עצמה, הצביעו על ליקוי תחושתי עצבי, ולכן לא היה מקום לקבל את תוצאות הבדיקה האחרונה המצביעה על הטבה במצבו של המערער - מצב שאינו אפשרי מבחינה רפואית.

ג.         החלטת הוועדה לוקה בסתירה, שכן מחד גיסא  קבעה כי בדיקת ה- BERA  תקינה לחלוטין, ומאידך גיסא קבעה נכות בשיעור 5%.

4.         טענות המשיב :

א.        קביעת הוועדה בענין הטנטון מעוגנת בממצאים בדבר היעדר ליקוי שמיעה.

ב.         הוועדה פעלה כדין כשבחרה להסתמך על תוצאות בדיקת השמיעה האחרונה, היא זו שנערכה באוניברסיטת חיפה ואשר הצביע על היעדר ליקוי באוזן ימין, ועל ליקוי קל בלבד באוזן שמאל.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

6.         הוועדה התכנסה על מנת לדון בנכותו של המערער בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה מיום 20.6.2012 התייחסה הוועדה באופן מפורט לבדיקות שמיעה שונות שהונחו בפניה, לרבות מהתאריכים 5.9.09, 8.1.10, 6.8.10, ו- 7.1.11. הוועדה השוותה ממצאי בדיקות אלה (בהן סף השמיעה הממוצע בתדרי הדיבור לא ירד מעבר ל- 20 ד"ב) לבדיקה נוספת שהוצגה בפניה מיום 28.9.11 (בה הודגמה ירידה בסף השמיעה בתדרי הדיבור באופן מעורב, הולכתי ותחושתי). בשל הפער בין ממצאי הבדיקות, ובשל כך כי הנזק שהודגם בבדיקה מיום 28.9.11 אינו אופייני לנזק הנגרם בשל חשיפה לרעש - ביקשה הוועדה להפנותו לבדיקת שמיעה עדכנית ולבדיקה ברה, כמו גם בדיקת מאפייני טנטון.

7.         בישיבתה המסכמת מיום 10.10.12 ציינה הוועדה כי הונחה בפניה בדיקת שמיעה עדכנית מיום 6.8.12, אשר על פיה השמיעה תקינה בכל התדרים באוזן ימין, ובאוזן שמאל קיים ליקוי תחושתי עצבי קל ביותר בתדרים 6000 ו- 8000 הרץ. עוד ציינה הוועדה כי על-פי בדיקת ה- BERA  הנלווית סף השמיעה הוא של 20 דציבל בכל התדרים שנבדקו.

8.         טענתו של המערער כי היה על הוועדה לקבוע את הנכות בהסתמך על בדיקת השמיעה מיום 28.9.11 דווקא - הינה טענה שברפואה ודינה לכן להידחות. הועדה נימקה נמק היטב מדוע בחרה שלא להסתמך על בדיקה זו (וזאת בהיותה חריגה בהשוואה למספר בדיקות שמיעה שנעשו לפניה, וכן משום שהצביעה על נזק מעורב הולכתי ותחושתי ולכן אינה אופיינית לנזק בשל חשיפה לרעש).

9.         אין בעובדה כי הוועדה הסתפקה בדחיית הערר והותירה על כנה את הקביעה בדבר 5% נכות בשל הנזק הקל באוזן שמאל, ועל אף שקבעה כי השמיעה תקינה - כדי להוות פגם משפטי המצדיק את התערבותו של בית הדין. הועדה ציינה כי באוזן שמאל נמצא ליקוי תחושתי עצבי קל  ביותר (בהתאם לתוצאות בדיקת השמיעה בה מצוין "שמיעה דו צדדית בתחום הנורמה יש לציין שאוזן שמאל בתחום הנמוך של הנורמה"), ולכן קביעה של נכות בנסיבות אלה הוא בגדר שיקול דעתה המקצועי  של הוועדה.

10.       לא מצאתי כי נפל פגם בהתייחסותה של הוועדה לתלונת הטנטון. קביעת הוועדה לפיה בהעדר ליקוי שמיעה בשל חשיפה לרעש לא ניתן להכיר בתלונת הטנטון הינה בגדר קביעה רפואית שבית הדין לא יהרהר אחריה. יצוין כי בניגוד לטענת ב"כ המערער בדיון לפיה הבדיקה שנערכה באוניברסיטת חיפה "עונה על התנאים של הטנטון", עיון בתוצאות הבדיקה מעלה כי צוין בה "אין עדות לטנטון כרוני האופייני לחבלה אקוסטית בגלל התאמת חוזק בעוצמה של dBSL 15 כלומר עוצמה גבוהה יחסית לטנטון כרוני ותגובה שיורית שלילית".

11.       לאור האמור לעיל - הערעור נדחה בזאת.

12        אין צו להוצאות.

13.       לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.